המצב בישראל

מערכת הבריאות בארץ, בדומה למערכות הבריאות בעולם, נדרשת להתמודד עם האתגרים הנובעים מטעויות באבחנה רפואית. אחד המקרים הזכורים ביותר במדינתנו, הוא האבחנה של הזמר אמיר פרישר גוטמן כחולה בסרטן, אבחנה בעקבותיה קיבל טיפול כימותרפי, כאשר לאחר חוות דעת שניה, שכללה שליחת דגימת ביופסיה למכון פתולוגי בארצות הברית, נקבע כי האבחנה ככל הנראה הייתה שגויה וכי לא מדובר היה בסרטן.

בשנת 2012 פורסם דו"ח מבקר המדינה שהעיד על מספר גורמים במערכת הרפואית בישראל, העלולים להוביל לטעויות ותקלות. הדו"ח לא התמקד רק בסוגיית טעויות באבחון, אלא במכלול הטעויות הרפואיות וגורמי הסיכון סווגו ככאלו שאינם בשליטת המערכת הרפואית וכגורמים הנתונים בשליטת המערכת הרפואית. באותו דו"ח קבע המבקר כי רק חלק קטן מכלל האירועים החריגים והכשלים הרפואיים נובעים מרשלנות רפואית ועל-כן הדגיש כי לא כל טעות או תקלה רפואית הינה רשלנות רפואית.

חשוב לציין כי בידי משרד הבריאות אין נתונים אודות היקף הטעויות באבחון רפואי בישראל או על היקף מקרי התמותה משנית לטעויות אלו. אמנם נאספים כל שנה נתונים אודות פטירות ואירועים חריגים עליהם חלה חובת דיווח של המוסדות הרפואיים למשרד הבריאות, אך לא כל מקרה כזה הינו תוצאה של טעות באבחון. אחת הביקורות שעלו בעבר בהקשר זה נגעה לכך שלא מתנהל במשרד הבריאות תהליך איסוף נתונים מסודר לזיהוי טעויות באבחון ואין תהליכי חקירה ובחינה חוזרת בכדי ללמוד על נקודות הכשל ולצמצם את היקף הטעויות.

המקרים הנפוצים ביותר של טעויות באבחון בישראל כוללים איחור באבחנה (בפרט אבחנת ממאירות, התקפי לב או אירועים מוחיים) ואי-אבחון מומים בעוברים בזמן היריון. מנתונים עקיפים עולה כי הסיבות העיקריות לטעויות כוללות תנאי עבודה לא-מתאימים, העדר ניסיון מספק, עייפות הצוות המטפל ו/או עומס חריג.

משרד הבריאות מקדם תהליך של למידה מערכתית מאירועים חריגים, הכולל הפצת אגרות בטיחות, הנחיות והמלצות לשינוי תהליכי טיפול על-בסיס תחקירי אירועים חריגים, הפצת מסקנות והמלצות של ועדות בדיקה והפצת מתודולוגיות בנושא אופן ביצוע תחקירי אירוע.

במסגרת המאמצים לשיפור איכות הטיפול בחולים והפחתת הסיכון לטעויות באבחון, כיום מועבר מידע רפואי בין קופות החולים ובתי החולים בישראל באמצעות רשת תקשורת סגורה. המערכת מאפשרת לרופא המטפל גישה למידע רפואי חשוב ומדויק, באופן ישיר ומהיר, הדבר חשוב במיוחד כאשר חולים מורכבים פונים להערכה דחופה, או כאשר אינם יכולים למסור מידע אודות מצבם.

עוד נציין כי כל מבוטחי הביטוחים המשלימים של קופות החולים בארץ, ומרבית המחזיקים בביטוח פרטי, זכאים לקבלת החזר כספי עבור חוות דעת שניה מרופא מומחה בארץ או בעולם. פניה לחוות דעת נוספת והיוועצות ברופא נוסף עשויה להפחית את הסיכון לטעות באבחון.

השארת תגובה