מסקנות מרכזיות

  • טעויות אבחנתיות הן מרכיב משמעותי באיכות הטיפול הרפואי, אך סוגיה זו אינה זוכה להתייחסות מספקת.
  • טעויות אבחנתיות הן לא-נדירות ומרבית המטופלים צפויים לחוות טעות באבחנה במהלך חייהם.
  • הטעויות הרפואיות הנפוצות ביותר מתרחשות בנקודת המפגש בין הרופא והמטופל, בפרט מדובר בבעיות הקשורות לנטילת אנמנזה רפואית, ביצוע בדיקה גופנית, או השלמת בדיקות עזר.
  • מגוון רחב של גורמים עשוי לתרום לטעויות אבחנתיות, כולל גישה לטיפול באיכות גבוהה, זמינות מומחים, עבודת צוות, זמינות בדיקות עזר, תקשורת ותיאום טיפול, הכשרת אנשי צוות, משאבי מידע רפואי ועוד.
  • במרפאות ראשוניות, מקרים לא-מאובחנים של מחלות ממאירות, זיהומים ומחלות לב וכלי דם מהווים את הקטגוריות המובילות לטעויות באבחנה בעלות פוטנציאל נזק.
  • התערבויות להפחתת טעויות באבחנה התמקדו בשיפור הידע והכישורים של המטפלים, כמו גם התייחסות לסוגיות מערכתיות, דוגמת תקשורת, תיעוד רישום והליכי הזמנת בדיקות.
  • טכנולוגיות מידע רפואי עשויות להפחית טעויות אבחנתיות במספר דרכים, כולל סיוע באיסוף מידע, שיפור סידור ואופן הצגת מידע, יצירת אבחנה מבדלת רחבה, תמיכה בסבירות אבחנתית, סיוע בקביעת תכנית לאבחנה, שיפור גישה למידע נוסף ומעקב אחר המטופלים.

המלצות

  1. יש מקום לשקול הנחיה לפיה במקרים שבהם האבחנה המבדלת כוללת גם מחלות ממאירות או מסכנות חיים – להשלים רישום ותיעוד מלא של תהליך האבחנה – הן בכדי לשפר את התהליך והן לצרכי בקרה.
  2. באבחנות שבהן האבחנה המבדלת כוללת גם מחלות ממאירות או מסכנות חיים יש מקום להנחיה לפיה ישותף איש מקצוע נוסף בתהליך. בכדי לייעל ההליך יש לאפשר שימוש בתקשורת דיגיטלית מתאימה.
  3. הקמת מאגר מנדטורי של אבחנות שגויות שבו כל מקרה כזה שבו התברר כי הייתה אבחנה שגויה –  יתועד. המאגר יאפשר הערכה כמותית של התופעה, מגמותיה וכו' וגם, ככלי לימודי לצורך הפקת לקחים ומסקנות.
  4. על מערכות הבריאות לעודד פיתוח ושימוש בכלים ממוחשבים/אפליקציות (כולל שילובן בהנחיות קליניות ככלי אבחוני) שיסייעו בתהליך אבחנה מבדלת, בעיקר בכך שיאפשרו הצגה מלאה של אבחנות אפשריות בהסתברויות שונות.
  5. מומלץ להסדיר פגישות "תחלואה ותמותה" במקומות בהם הדבר אינו מקובל, על-מנת לתחקר מקרים של טעויות באבחנה באווירה לא-שיפוטית ותומכת וללמוד מטעויות.
  6. שיפור שיתוף בין מערכות מידע רפואי – יש לאפשר גישה אלקטרונית מלאה לרשומות רפואיות ממוחשבות ללא תלות בקופת החולים או בית החולים בו טופל החולה, בכדי לאפשר לצוות המטפל והמאבחן מידע רפואי מלא.
5 תגובות
  1. סנואני גדעון

    מה חדש?
    האם זה לא ברור עוד טרם הדיון או מה שלא יהיה שביזבזתם זמנכם?
    ברור גם שלא ישתנה דבר בהתנהלות או סליחה תקשו עוד יותר והמצב ממנו אתם רוצים להימנע או להקטין רק יחמיר

  2. נועם נטיף

    הסקר מאושש את מה שכולם יודעים – חלק ניכר מהטעויות מקורם במפגש עם הרופא הראשוני, ואנמנזה יסודית תשפר זאת.
    הפיתרון פשוט – הורדת עומס מהרופא הראשוני בכדי שבכלל יהיה לו זמן לקחת אנמנזה יסודית ואפילו רחמנא ליצלן לבדוק החולה.
    על שלב זה הבעיתי לישום המסקנות מדלגות.

    הרעיון לשתף איש צוות נוסף בכל סימפטום העלול להיות ממאיר – מופרך. כל שיעול יזדקק ל- 2 אנשי צוות?
    'חשחבות תמותה' שהיו נהוגות פעם בבתי חולים פסקו לאחר פס"ד מבריק של בג"צ שביטל את חסיונם, ולא יחודשו עד שיהיו חסויות שוב. אני בספק אם גם נותרו פתולוגים היודעים לבצע PM.

    אני מציע – נוהל 'כמעט ונפגע' כמו שמקובל בחיל אויר – מדווחים על טעויות וכמעט טעויות ופטורים מענישה.

  3. דר' אלון מרגלית

    בהחלט חומר מעניין!
    לא לגמרי ברור מי בצע את התחקיר, איפה ואיך – דבר שיש לו משמעות רבה מאד בהבנת הנושא והטעויות כולל אפשרויות הסטה מתודולוגית (BIAS) ומי כתב את ההמלצות שאני מסכים עם רובן.
    במסגרת המסע החברתי להבראת הרפואה, הקמנו מיזם משל"ת – משבר לתיקון שנועד להעריך את שכיחות הטעויות במערכת הבריאות ואת חומרתן.
    אני מזמין את כל מי שמעונין – להכנס לאתר ולהצטרף למיזם זה או לאחרים.
    בברכה

  4. יששכר עשת

    לעניות דעתי חסר מאד כל הממד של הקשר לחולה. ברית טיפולית היא מערכת של אמון הדדי רופא בחולה וחולה ברופא למען מטרה משותפת. הרופא תלוי הרבה במידע של החולה כדי לאבחון בהמשך בשיתוף הפעולה שלו לבצע המלצות טיפוליות ושינויים באורח חייים. מחקרים רבים מציינים את חשיבות הטיפול הממוקד בחולה ובמשפחה. טעויות רפואיות לא מעטות נובעות מחוסר הקשבה של הרופא לתלונות החולה. מפנה אתכם למאמר שלי בויקירפואה.
    https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94_-_%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA_%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A8

  5. מיכאל סער

    בעבודת צוות שהיתה נהוגה בעבר החולה יצא מהרופא חזרה לאחות לספר לה מה הרופא אמר לו – והאחות ברוב המקרים שמה לב האם החולה באמת הבין, את הנאמר לו. כמו כן האחות שמה לב האם החולה סיפר לרופא באמת את כל הפרטים או שהסתיר ממנו משהו. לפני שנותנים לאחיות תפקידים במקום עבודת הרופא, צריך להחזיר להם/ן תפקידים סעודיים שבשנים האחרונות הוכרזו על ידי ההנהלות כמיותרים. ר' משפחה בפרישה שהיה מתלמידיו של פרופסור וינגרטן ע"ה.

השארת תגובה