פרופ' דויד טנה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי
מראיין: בעז גנזבורג, e-Med
סיכום הראיון
בראיון מדגיש פרופ' דויד טנה את חשיבות "בריאות המוח". מניעת או עיכוב דמנציה לדעתו צריכים להתחיל כבר בגיל הרך שבו ניתן לייצר "רזרבה קוגניטיבית" ולהמשיך בכך עד הגיל המבוגר. שמירת בריאות המוח באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא תפחית גם הסיכון לפגיעות מוחיות כמו שבץ, שגורמות לעלייה בסיכון לפתח דמנציה בעתיד. כך, אנשים שהם בסיכון גנטי או אחר לפתח דמנציה יגיעו אליה בעקבות הרזרבה שצברו במצב קוגניטיבי יותר וכתוצאה מכך התסמינים והפגיעה הקוגניטיבית יידחו או ימנעו.
בהקשר זה מדגיש פרופ' טנה בראיון את חשיבות האיבחון המוקדם וזיהוי המטופלים הנמצאים בסיכון לפתח דמנציה, ושהשאיפה היא לנצל את ההתקדמות הטכנולוגית בהדמיות ובדיקות אחרות כדי לזהות את אותם אנשים הנמצאים בסיכון שנים רבות לפני הופעת התסמינים בכדי שיוכלו לשנות את אורח החיים ולהקטין הסיכון.
עם זאת מדגיש פרופ' טנה, שגם כאשר יש אבחנה של MCI , היינו פגיעה קוגניטיבית קלה, יש מספיק עדויות לכך , ששינוי אורח חיים וטיפול במרפאות זיכרון עשוי להאט את הירידה הקוגניטיבית ולכן אבחנה זו, בעיקר ברפואה הראשונית, חשובה ביותר.
4 תגובות
השארת תגובה
חייבים להתחבר כדי להגיב.
עדיין לא הבנתי איך ואילו דרכים הפרופסור מציע למנוע ולעשות על מנת להתמודד עם מבחן גימנסיה.
והאם לכולסטרול מעט גבוהה אכן יש קשר לדמנסיה .
כך אמר היום רופא המשפחה לחולה שאובחן כשמנסים לפני שנה.
האם תא לחץ יכול לעזור למי שנמצא בהתחלה
הכל טוב ויפה אבל לא ברור מה הצעדים המעשיים שניתן לנקוט בהם במסגרת אורח החיים הבריא על מנת לעכב את התחלת הבעיות הקוגנטיביות.
מה האפשרויות על מנת לייצר רזרבה קוגנטיבית? האם ניתנת אפשרות דרך קופות החולים להגיע למרפאות זיכרון בשלב של שנים לפני ירידה קוגנטיבית והאם יש טעם בכלל? מה תפקידם של פעילות גופנית ותזונה במאמץ המלחמתי? אשמח לתשובות
פרופ טנה מפרט בראיון את הצעדים המעשיים.